מה זה משנה אם יש למישהו “קושי רגשי”?
בעולם של היום, אני מוצאת שכמעט הכל ניתן למדידה. כמה זמן, כמה כסף, כמה קילוגרמים, מה הציון הסופי, ומאיזו שנה הרכב…
הפתעה – רגשות לא עובדים ככה.
הם לא ניתנים למדידה, הם מבלבלים אותנו לעיתים קרובות, ולפעמים מרוב שקשה להבין אותם – בכלל רוצים להמנע מלעסוק בהם.
אבל הנפש שלנו חכמה… ברגע שיש הצטברות של רגשות שקשה להסתדר איתם, היא כבר תמצא את הדרך ליידע אותנו בכך. כך נוצר ה”סימפטום”. הביטוי של הנפש, של חלק בתוכנו פנימה,לבטא שמשהו לא בסדר. זה יכול להיות איזה כאב מציק, נטייה לאכילה ממקור רגשי, קושי של ילד בגן או בבית הספר או רמה מוגברת של חרדה, ועוד המון “פתרונות חכמים” של הנפש – לבטא את המצוקה הזו שלרבים מאיתנו יש רצון להתייחס אליה פחות. למה? כי זה לפעמים כואב לגעת בה.
הדרך היעילה ביותר, בעיניי, לפתור את הקושי הרגשי, היא לפנות לו מקום לידנו, לפנות לו זמן, ולהתחיל לברר לעומק בטיפול פסיכולוגי, עם איש\אשת מקצוע מיומנת שמרגישים ביטחון, הבנה וקרבה לערוך את הבירור במחיצתם.
בירור מעמיק, כזה שנותנים לו זמן, בדיוק כמו כל תהליך אחר שאנחנו מבינים שידרוש זמן – דיאטה, כניסה לכושר, הזמן שלוקח לפעוט ללמוד ללכת… נכון, בעולם הרגשי לא נוכל למדוד את זה בקילוגרמים או בהיקף הגוף, לרגשות אין כרגע יחידות מידה, אבל ההקלה והשיפור בהרגשה, יספרו לנו שעשינו משהו טוב, בדיוק כמו צעדים ראשונים של פעוט.